הולוגרמה

המילה "הולוגרמה" מורכבת משתי מילים יווניות – "הולוס" – שלם ו-"גרמה" – מסר, כלומר פירושה הוא "המסר השלם".

ההולוגרמה מעבירה לעינינו את כל המידע החזותי שהגיע מהגוף המצולם (על כל שלושת ממדיו), בניגוד לצילום רגיל הנקרא פוטוגרמה, המעביר לעינינו רק שני ממדים , כלומר – מידע חזותי חלקי. ההולוגרמה רושמת על סרט הצילום את מפגש קרני האור שהוחזרו מגוף תלת ממדי, עם קרן אור ישירה. הארת ההולוגרמה באור מתאים, גורמת לשחזור הקרניים שהגיעו מהגוף, כלומר, ליצירה מחדש של הגוף התלת ממדי.

היסטוריה

במשך זמן רב חלם האדם למצוא דרך שתאפשר לשחזר דמויות תלת ממדיות על משטח דו ממדי. בשנת 1947 גילה המדען היהודי-הונגרי, דניס גאבור, דרך לבצע זאת. עבור גילוי זה הוענק לו פרס נובל בפיסיקה רק בשנת 1974.

חסרונו של מקור אור מתאים, לא איפשר ביצוע הולוגרמות ברמה מספקת באותה עת. רק עם המצאת הלייזר הראשון ב- 1960,הותאם מקור אור ייחודי זה לצילום ושיחזור הולוגרמות.

הופעתן של ההולוגרמות המתקדמות הראשונות עוררה התלהבות ותקוות רבות לעתיד. כספים רבים הושקעו בשטח זה, אך בעיות עקרוניות וטכניות ציננו את ההתלהבות ועד אמצע שנות ה-70 שררה אכזבה לגבי עתידו של שטח חדש זה.
לקראת סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, כתוצאה מעקשנותם והתמדתם של מאות אנשים שנושא זה הלהיב אותם, שוכללו ההולוגרמות לדרגה כזו שניתן היום לומר שאנו חוזים בלידתן המחודשת.

עשיית הולוגרמה

עדשת המצלמה היא הגורם המכריע לחסרונו של ממד העומק בצילום רגיל. ההולוגרפיה אינה עושה שימוש בעדשה ונקראת "צילום ללא עדשה".

בצילום רגיל משתמשים בקרן אור אחת – זו הנופלת על הגוף במצולם ומוחזרת ממנו אל סרט הצילום. לעומת זאת, בהולוגרפיה משתמשים בקרן נוספת, הנופלת ישירות על סרט הצילום מבלי להיות מוחזרת קודם מהגוף המצולם. שתי קרניים אלו חייבות לבוא ממקור אור חזק וקוהורנטי, כלומר, בעל אורך גל אחד, כיוון אחד ופאזה אחת. תכונות אלו קיימות אך ורק באור הלייזר, ולכן שתי הקרניים הללו הן קרני לייזר. קרן אחת נופלת על הגוף המצולם ונקראת "קרן הגוף", והשניה נופלת ישירות על סרט הצילום ונקראת "קרן הייחוס". שתי קרניים אלו מתפצלות מקרן לייזר אחת.

תמרי רמת גן
תמרי אילי
סנסני תמרים

מפגש שתי הקרניים באזור בו נמצא סרט הצילום יוצר את תופעת ההתאבכות (Interferance). תופעה זו נובעת ממפגש שתי קרניים בעלות אותו אורך גל המחלישות ומחזקות זו את זו לסירוגין. החלל כולו מלא במספר עצום של אזורי אור בעלי בהירות שונה המכילים את כל המידע החזותי שהביאה איתה "קרן הגוף", אלה נרשמים על סרט הצילום. סרט צילום זה, הדומה מאוד לסרט צילום רגיל אך בעל כושר הפרדה ורגישות גבוהים בהרבה, עובר פיתוח בדומה לסרט צילום רגיל, ואז מתקבלת ההולוגרמה.

בשנים האחרונות,פריצת דרך טכנולוגית בה משתשמים בשלושה לייזרים (שלושת צבעי היסוד) בו זמנית,מאפשרת יצירת הולוגרמה בצבעים מלאים. שילוב תוכנות גרפיות תלת מימדיות מאפשר צילום הולוגרמות בתנועה ושיחזור אתרים היסטוריים.

לראות הולוגרמה

כאשר הולוגרמה מוארת באותה זוית כמו "קרן הייחוס", משוחזרת "קרן הגוף" המקורית ואנו רואים את דמות הגוף המצולם על כל שלושת מימדיו – ממש כמו במציאות.

הולוגרמה – הווה ועתיד

זמן מה לאחר הופעתה נחשבה ההולוגרפיה כשיטה ליצירת אפקטים חדשניים, משונים ומדהימים בלבד.
אולם, מהר מאוד הבינו את יתרונותיה של ההולוגרפיה ואת תרומתה העצומה למדע, לטכנולוגיה ולאמנות.
כיום ההולוגרפיה הינה מכשיר רב עצמה בידי החוקרים, המדענים והעוסקים בתחום הרפואה.

בעזרתה ניתן כיום לבצע:

  • עזרי לימוד והוראה
  • אמצעי זיהוי אמין במיוחד
  • עזרי פרסום וקידום מכירות
  • צילום מיקרוסקופי תלת ממדי
  • בדיקות מאוד מדויקות של עצמים שונים
  • בדיקות ללא הרס לגילוי של עצמים נסתרים
  • תיעוד תלת ממדי של גופים נדירים, חפצים יקרים וכד'
  • בדיקות ללא הרס לגילוי פגמים ומאמצים בגופים שונים
  • צילום תהליכים מהירים מאוד באמצעות לייזר מיוחד, בפחות ממיליארדית השניה
  • מניעת זיופים – כרטיסי אשראי, כרטיסים מגנטיים שונים, שטרי כסף וכרטיסי מופעים.

בנוסף, הולכת ההולוגרפיה ותופסת מקום רב חשיבות באמנות בזכות עצמה, כאשר האפשרויות העצומות הגלומות בה הן כחומר ביד היוצר וכמכחול ביד האמן.

העתיד צופן בחובו גדולות ונצורות להולוגרפיה:
  • צילומי רנטגן תלת ממדיים.
  • פיתוח זיכרונות מחשב הולוגרפיים אדירים בעלי זמן גישה קצר ביותר.
  • טלוויזיה ומחשב תלת ממדיים ללא צורך באביזרים נוספים כגון משקפיים מיוחדים.
  • הולוגרפיה בזמן אמת – הקמת הולוגרמה בחלל פתוח ושידורה למקומות נוספים.

ליתוגרפיה

סביבוני הכותל
סביבוני הכותל
ירושלים
לוחות הברית
פינה ירושלמית
טוסקנה
סיפורו של אקדח
חמניות
חמניות